 |
תפריט ניווט |
 |
|
|
חיפוש |
|
|
|
פרסומות גוגל |
|
| אין תוכן כרגע עבור בלוק זה. |
|
|
|
|
|
מאמרים ישנים |
|
| שני, 04 באוגוסט | | · | ביקורת: הקומפניון דה לה שנסון |
| שבת, 02 באוגוסט | | · | Benjamin Calypso |
| · | Who's the Thief |
| · | The Brothers Come To Egypt Grovel, Grovel |
| · | Those Canaan Days |
| · | Stone the Crows |
| חמישי, 31 ביולי | | · | Pharaoh's Dreams Explained |
| · | Song of the King |
| · | Poor, Poor Pharaoh |
| · | Pharaoh's Story |
| · | Go, Go, Go Joseph |
| רביעי, 30 ביולי | | · | מ"כלניות" ועד "פנטום האופרה" |
| · | Close Every Door |
| · | Potiphar |
| · | One More Angel in Heaven |
| · | Poor, Poor Joseph |
| שלישי, 29 ביולי | | · | Joseph's Dreams |
| · | Joseph's Coat |
| · | Jacob and Sons |
| · | Any Dream Will Do |
| · | Prologue |
| שני, 28 ביולי | | · | חלק 7 |
| · | חלק 6 |
| · | וידאו - חלק 5 |
| ראשון, 27 ביולי | | · | חלק 4 |
| · | קברט - חלק 3 |
| שבת, 26 ביולי | | · | מוזיקת לילה זעירה - ניסן נתיב (2008) |
| · | החלום האמריקני |
| · | קברט - חלק 2 |
| · | קברט - חלק 1 |
| · | Willkommen |
| שישי, 25 ביולי | | · | מחזמר: אאידה |
| · | כל סיפור הוא סיפור אהבה (רפריזה) |
| · | דברים שכבר ידעה (רפריזה) |
| · | לב אוהב (רפריזה) |
| חמישי, 24 ביולי | | · | יוסף וכתונת הפסים המשגעת |
| · | רוצה מנוי בשקל? |
| · | יהודה לוי מת מפחד |
| · | חלום שחלמתי |
| · | כתוב בכוכבים |
| · | לא נפגשנו (רפריזה) |
| · | מכתב רדאמס |
| · | הבן כמו האב |
| רביעי, 23 ביולי | | · | סופרסטאר |
| שלישי, 22 ביולי | | · | הכל נשכח עם הזמן |
| · | אתחרט עד סוף ימיי |
| · | אורה של נוביה |
| · | לב אוהב |
| · | לא בי |
| · | מחפשים את אוליבר |
מאמרים ישנים
|
|
|
|
|
|
בעיות בהרשמה
לכל מי שיש בעיות בהרשמה אז הבעיה היא בכך שוואלה ו-Gmail לא מקבלים מאיתנו דואר חוזר.
כדי להרשם, אנא שלחו אליי כתובת אימייל, שם משתמש וסיסמא כלשהם ואני אדאג לרשום אתכם ידנית.
pazer@nana.co.il
|
|
|
|
|
|
לראשונה בישראל- המחזמר Rent |
|
|
|
אורח כותב\ת "לראשונה בישראל אופרת הרוק מברודווי- RENT -
מבט אמיץ ונוקב על אהבה, מוות, הרס עצמי ותקווה בניו יורק של שנות ה-80
לאחר שמונה עשרה שנה של הצלחה מסחררת בברודווי וברחבי העולם תיאטרון מרכז הבמה של "מרכז המגשימים הדסה" בשיתוף עמותת אל הלב גאה להעלות לראשונה בישראל את המחזמר המפורסם RENT מאת ג'ונתן לרסון.
RENT חוללה מהפך אדיר בתולדות התיאטרון. לרסון העתיק את סיפורה של האופרה המפורסמת "לה בוהם" של פוצ'יני על חוג הבוהמה של פריז מוכת השחפת בסוף המאה ה-19 לקבוצת אמנים דלי אמצעים בניו יורק של שנות ה-80, כשמגפת האיידס משתוללת ברקע. הוא העז להתמודד באומץ וברגישות עם נושאים כמו הומוסקסואליות, סמים וחסרי בית, ובנה פסיפס מרתק של קבוצת יוצרים משולי החברה, שהוציאו עצמם מהמרוץ הקדחתני ומודדים את הצלחתם ביכולתם לשמור על אנושיות ויחסי קרבה בעידן של ניכור ובדידות. המודעות החברתית המעמיקה של לרסון ורצונו להפוך את בימות ברודווי נגישות לכולם הביאה אותו, בין היתר, להקצאה קבועה של כרטיסי חינם רבים ל-RENT והפיכת חפצים מהרחוב לעיקר התפאורה שעל הבמה. תיאטרון מרכז הבמה נותר נאמן לרוחו הפלורליסטית ומנפצת הסטיגמות של לרסון. מעולם לא נראה קודם לכן שילוב כזה על הבמה- צוות השחקנים מורכב מדתיים וחילוניים, עולים חדשים מארה''ב, רוסיה, דרום אפריקה ואנגליה בצד ישראלים, זמרי רוק וזמרות אופרה, שחקנים ותיקים וכאלה שזו להם הופעת הבכורה הגדולה הראשונה ועוד ועוד.
תיאטרון מרכז הבמה של מרכז המגשימים הדסה, הוא שילוב ייחודי של מרכז קהילתי, מרכז לאקטיביזם חברתי ומרכז קליטה הנמצא בירושלים. המופע מועלה בשיתוף עמותת אל הלב הפועלת להעצמת נשים וליצירת שינוי חברתי בכל הנוגע לצמצום האלימות בקרב האוכלוסיות הפגיעות יותר: נשים, בני נוער, ילדים, קשישים ובעלי צרכים מיוחדים באמצעות לימוד מיומנויות הגנה עצמית ובטיחות אישית.
10 הופעות בין 11-25 ביוני של תיאטרון מרכז הבמה במתחם "אל הלב" בירושלים
הופעת בכורה ב 11 ליוני. הצגות נוספות ב 14, 15, 16, 17, 18, 21, 22, 24 ו 25 ליוני 2009.
המופע מתקיים בשפה האנגלית.
"
|
|
|
|
|
|
המחזמר "רנט" בישראל! |
|
|
|
שם האירוע: RENT מאת ג'ונתן לרסון בבימויו של רפי פאך. בימוי מוזיקלי: שרה הלוי.
על האירוע: לראשונה בישראל RENT ! לאחר שמונה שנים של הצגות בברודווי וברחבי העולם תיאטרון מרכז הבמה של מרכז המגשימים הדסה גאה להביא לישראל את המחזמר המפורסם RENT מאת ג'ונתן לרסון. ניו יורק של שנות ה80, אהבה, מוות וחיים ברחובות עם הדמויות המוכרות של מארק, רוג'ר, מימי, מוריין, קולינס, אנג'ל, ג'ואן, בני ואחרים, ועם השירים:
"Measure your life in love", Connection in a isolating age", "No day but today"!
בואו לפתוח את הראש ואת הלב למסרים המיוחדים של RENT, לסיפור המרגש ולמוסיקה הנוגעת כל פעם מחדש. בואו להיות חלק מההיסטוריה וההיסטריה של RENT בישראל!
מקום: בלופט שעל גג "אל הלב/מרכז עדנה ברחוב פייר קניג 37, ממש מול קניון הדר תלפיות.
תאריכים ושעה: הופעת בכורה ב 11 ליוני. הצגות נוספות ב 14, 15, 17, 18, 21, 22, 24 ו 25 ליוני 2009. בשעה 20:00 בדיוק הרמת מסך.
כרטיסים: כרטיסים עכשיו למכירה בטלפון 052-6039197 או במייל cst@themerkaz.org
מידע נוסף: www.themerkaz.org
|
|
|
|
|
|
Bob Fosse - Sing Sing Sing |
|
|
|
ביקורת: לילה עם לולה - קברט מוזיקלי בצוותא |
|
|
|
חיים כותב\ת "ביקורת: לילה עם לולה, קברט עם אורית פלג, צוותא , תל אביב
מאת חיים נוי
מסע לילי הזוי עם לולה, הפרוצה שרצתה להיות שחקנית, מוגש במופע קברט מרגש, נושך וחושפני של השחקנית והזמרת אורית פלג, בצוותא בתל אביב.
קברט הוא סוג של מופע, בדרך כלל אפלולי, בבאר חשוך, סביב שולחנות עמוסים בקנקני בירה או גם במועדון יוקרתי ומצוחצח, מלווה בלגימות יין אדום ומיני תרגימות.
אודה, לא ידעתי למה לצפות מן המופע אודות לולה. בשעה המרתקת שאורית ניצבה על הבמה, מצוידת בפסנתרנית מוכשרת, לירון משולם, היא החליפה דמות וסגנון והפכה מנערה צעירה המנסה כוחה באודישן שולי כושל ליצאנית מזדקנת שסוחבת על שכמה מעמסת חיים כבדה. השירים והפזמונים, המשחק והמוזיקה האופפים את המופע , משאירים את הצופים רתוקים ושבעי רצון מאירוע ייחודי.
אורית פלג מתגלה כאמנית מוכשרת המסוגלת לרתק את קהל הצופים ולספר את סיפורה של לולה, בשיר ובמשחק, בשחוק ובדמע ובכישרון גדול.
קברט הוא מופע בידור המאופיין בקטעי קומדיה, שירה ,משחק ואפילו מחול. הקברט מאופיין בדרך כלל על ידי אתר ההופעה – מועדון לילה או בית קפה עם במת הופעה כאשר הצופים מסובים סביב שולחנות. מופעי קברט עוסקים בבידור קל וגם בסטירה פוליטית. מקור המילה הוא צרפתי, סוג של קערית לקפה ששימשה את המועדונים בהם נוסד סגנון הקברט.
המיוזיקל "קברט" המחיש את מהות הסגנון וגם בארץ היו מופעי קברט רבים מאוד ואפילו חנוך לוין הגיש דוגמה ממנו ב"את ואני והמלחמה הבאה".
"לילה עם לולה" מספר את סיפורה של לולה, משחר בחרותה ועד זקנתה, במעוף לילה אחד מרתק.
בתחילת המופע אנו רואים את לולה הצעירה מנסה את מזלה באודישן לפני בעל מועדון , אך הוא משלח אותה מעל דרכו. לולה אכן רצתה להיות שחקנית, אבל הנסיבות, כפי שאומרים, הפכו אותה ליצאנית והיא מתפוררת והולכת לנגד עינינו הכלות.
למעשה, לילה עם לולה הוא קברט לילי על חלום שכבה. המופע חושף את דמותה של לולה, שחקנית צעירה עם חלומות גדולים שמתפוגגים מול המציאות האכזרית, הם מעוורים את עיניה ובסופו של דבר מניעים אותה לרדת לזנות. ככל שאנו מתקדמים בזמן, אנו עדים להזדקנותה של לולה לנגד עינינו. ככל שייאושה המתגבר גורם לה לחצות גבול נוסף ומימוש חלומה מתרחק, כך ביצועיה הבימתיים נעשים חזקים יותר. המופע ממזג בין טקסטים ושירים חדשים לצד כאלה קלאסיים ומקוריים. חלק מהטקסטים חוברו במיוחד, אחרים נלקחו מתוך מחזות (חשמלית ושמה תשוקה,הזונה המכובדת וכו') מתוך שירה ארוטית מימי הביניים או שירה מודרנית (תרצה אתר ועוד) וכן מתוך כתבות ממגזינים, אינטרנט או ספרות דוקומנטארית. השירים בחלקם הם אינטרפרטציות חדשות לשירי שנות ה-80 לצד שירים של ז'אק ברל, שירלי בייסי, חווה אלברשטיין וכו'.
אורית גם אחראית לעיבודים של לוליטה, ביצוע אקפלה של רקיעות בשילוב תוף מרים, שירה ושילוב פלמנקו. השיר בנמל באמסטרדם שהוא בעצם סיום המופע הוא חזק ומיוחד וגורר תגובות נלהבות בקרב הצופים הנרגשים.
אורית מתאפרת בזמן המופע והופכת בהינף מכחול ופאה מנערה צעירה ובלונדית לזונה קשישה וכעורה ותורמת לאווירה ולמשחק המיוחדים.
במופע ישנו קשר ישיר גם עם הקהל ובשלב מסוים מוזמן אחד הצופים לקבל שירותים מיוחדים ממנה והוא חוזר עד מהרה – מאחורי הקלעים- כשחיוך רחב נסוך על פניו. אל תטעו. זה אינו מופע וולגרי וזול. זהו מופע אומנותי מיוחד. אורית פלג מפגינה כשרון רב של יכולת משחק, שירה וקצב וסוחפת איתה את הצופים באולם האפלולי.
כפי שציינתי, אורית היא לא רק שחקנית מרגשת, אלא פרפומרית וזמרת משובחת. יש לה כישרון מיוחד להפוך מנערה צעירה וצייצנית ליצאנית ותיקה, בעלת שיניים מרקיבות וגוף מדושן מעומס שנים דואבות. איך היא עושה זאת? תוך כדי משחק , ממש על הבמה. מצוידת בכלי איפור ואביזרים פעוטים ותוך רגע קט היא משילה עורה – ואנו רואים דמות אחרת, שונה.
מסתבר שאורית ערכה מחקר רציני על עולמן של היצאניות. היא משלה אותנו: זהו בסך הכול בידור. משחק, שיר וריקוד החולפים חיש מהר.
ברזומה של אורית ניתן לגלות, כי היא שחקנית וזמרת, בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, הופיעה במופעים שונים ובהצגות ואפילו משלימה חומרים לאלבום שירים משלה.
לדברי אורית, הקהל נלקח למסע עם הזונה שבתוכו. הוא משייט בין חומרים קלאסיים למודרניים: סארטר לצד סמנטה פוקס, ז'אק ברל לצד היוריתמיקס, קורט וייל לצד שירלי בייסי ואחרים. חלק מן החומרים לוקטו מעל דפי העיתונים. חלק אחר נבחר ממחזות או שירים מוכרים, פחות או יותר. היא יוצרת דיאלוג נוקב בין השחקן ובין המציאות היומיומית שלו. מציאות שבה סחר ברגשות ובהתערטלות מיידית בפני כל מי שמוכן להיות לקהל – הם כלי עבודה לגיטימיים. לילה עם לולה הוא בפירוש קברט לילי על חלום שכבה, נגוז.
עזר כנגדה מהווה לירון משולם הכישרונית, הפורטת על הפסנתר וגם מצטרפת בשירה בכמה קטעים. כל הרעיון הוא של אורית פלג- משחק, שירה וגם כוריאוגרפיה- שנעזרה בבימוי של זאב קלאתי. העיבודים האלקטרוניים הם של יסמין אבן .
לולה היא יצאנית זקנה. היא ראתה הכול והכול ראה אותה. פעם היא רצתה להיות שחקנית והיום היא משחקת במועדוני לילה וברחוב.
הגבירות המכובדות שהצטופפו לצידי באולם צוותא בתל אביב מחו דמעה בשירו המרגש של ז'אק ברל על לילה בנמל באמסטרדם ולולה מחתה אגלי דמעה בזוית עיניה , חשפה פה מרקיב וכעור בולט והודתה לקהל שקיבל אותה בתשואות שבקעו ממש מן הלב.
לסיכום- קברט הלילה עם לולה הוא מופע הפורש קשת חיים מוזיקלית יפה ונעימה עם הרבה מאוד מוסר השכל, אמירה נבונה. אין בו רגע דל והוא בהחלט מהוה שעור בבידור קל, אבל מהנה.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
"
|
|
|
|
|
|
ביקורת: קברט בתיאטרון הספריה ברמת גן |
|
|
|
חיים כותב\ת "ביקורת: קברט, תיאטרון הספרייה, ר"ג
מאת חיים נוי
קברט הוא אחד ממחזות הזמר הנחשבים ביותר ובנוסף לשפע המספרים המוזיקליים, הוא גם מחזה עם עלילה הנוגעת לעליית הנאצים בגרמניה , משובץ בסיפורי אהבה בלתי אפשריים באותה עת ובקסם מיוחד של שירה , ריקוד ומשחק.
קברט המגיח שוב על במת התיאטרון ברמת גן, הוא מופע בידור משובח, מלוהק בידי צוות שחקנים מצוין, חלקו מותיקי הבמה העברית ואחרים מתלמידי בית צבי, ומהווה מסמך מרשים על תקופה אפלה בדורנו.
את המחזה כתב ג'ו מאסטרוף על פי המחזה "אני מצלמה" של ג'ון ואן דרוטן ו"סיפורי ברלין" מאת כריסטופר אישרווד. למעשה הפנינה שייכת לצמד פרד אב, פזמונים וג'ון קאנדר, מוזיקה. השניים אחראים לעוד כ-18 מיוזיקלס שהמפורסם שבהם הוא שיקאגו. פרד אב, מת לפני 5 שנים בגיל 76 מהתקף לב ואילו קאנדר הוא כיום בן 82.
קברט היה למעשה המיוזיקל שבנה את לייזה מינלי. הוא הועלה ב-1966 בברודווי למשך 1165 פעמים ואחר הוצג בכל העולם ובווסט אנד האנגלי עם ג'ודי דנץ. הסרט שמבוסס על המחזמר זיכה את ליזה מינלי בתהילת עולם, אך הכוכב שזכה באוסקר המשנה – ג'ואל גריי (היהודי), הפך גם אותו לכוכב על, למרות שמאז לא הבליח בסרטים מיוחדים.
בארץ הוצג המחזמר כמה פעמים והאחרון שבהם, על במה מסחרית, היה בהבימה עם מוסקו אלקלעי המנוח כמר שולץ ומיקי קם כסאלי. תיאטרון הספרייה מעלה את המיוזיקל מזה 5 שנים והבכורה המחודשת שלו השבוע היא הצגת ה-120 לערך.
אגב, קברט הועלה מחדש לפני כשנתיים בלונדון בהפקת ביל קנרייט וזכה לביקורות פושרות.בבכורה הזו הרשימו אותי ג'יימס דרייפוס המצוין כמנחה ושיילה הנקוק הוותיקה כגברת שניידר. הכוכבת אנה מקסוול מרטין הייתה בינונית ביותר ולא מרשימה. הבמאי רופוס נורוס הפשיט את השחקנים והפירוש שלו למחזמר היה די צולע. חרף זאת, ההעמדה המוזיקלית הייתה משובחת, כי את זה קשה לקלקל.
קברט עוסק בתקופה סוערת בגרמניה, ערב עליית כוחם של הנאצים. סופר אמריקני, קליף ברדשאו, מגיע לברלין לצורך כתיבת רומן חדש. הוא פוגש בארנסט לודויג המסנוור אותו בקסמה של העיר ומפתה אותו להבריח עבורו כסף עבור הנאצים. הוא פוגש גם בזמרת אנגליה, סאלי בולס המופיעה בקברט הטיק טאק, מתאהב בה ואפילו מתכנן את חייהם המשותפים באמריקה עם פרי בטנם. אך סאלי מפילה את הוולד, וחוזרת למצוא את מקומה על במת הקברט.
במחזה שזור גם סיפור אהבתם של בעלת הפנסיון גב' שניידר עם מר שולץ היהודי, אהבה בלתי רצוייה לטעמם של הנאצים המרימים ראש ובעצם כך מתחילה תקופה אפלה בחיי העולם בכלל ובחיי היהודים בפרט.
קברט משובץ שירים מצוינים שהזכורים ביותר הם כסף,כסף (מאני מאני) וקברט.
התפקיד הראשי של סאלי בולס הופקד הפעם בידיה של עדי כהן, מזוכות כוכב נולד, שהיא זמרת טובה מאוד ומפגינה התאמה מוחלטת לתפקיד. סאלי בולס היא חיית במה, סקסית, תמימה אך שרדנית, מפתה וגם אישה הזקוקה לאהבה. עדי כהן אולי לא מספיק חייתית לתפקיד ואולי מעט פושרת, אבל בסיכומו של דבר היא יודעת לשיר מצוין, ניחנה בקצב ובידע של משחק והיא בהחלט ראויה למחיאות כפיים.
צביקי לוין כמנחה, דמות בבואה , המלווה את המחזמר כאילו משני צידי המתרס, הוא כוכב במה מעולה. גם יודע לשיר וגם לרקוד, משחקו הוא ישיר ונוקב והמספרים המוזיקליים שלו מהנים ביותר.
דודי פרידמן כקליפורד בראדשו, תואם לתפקיד. הוא יודע להגיש כהלכה את הדמות ואפילו מצטיין בקטעי השירה הקצרים . אין לתפקיד עומק רב, אך פרידמן צולח אותו בכישרון.
טל וייס כארנסט לודוויג הנאצי, הוא יעיל, מבריק , מהוקצע. רואים שהוא שחקן מקצועי והתפקיד פשוט תפור עליו.
אלברט כהן כמר שולץ היהודי הוא מבכירי הבמה העברית. כהן הוא זמר מקצועי שמצטיין במחזות זמר. הוא מגיש משחק מעולה ובמיוחד מרשים ביכולת השירה שלו.
ברייני פירסטנברג כעלמה קוסט היצאנית, מגישה משחק נבון ויכולת שירה טובה, היא חיננית ויודעת לתת שואו.
דליה פרידלנד כגברת שניידר היא מותיקות הבמה העברית. היא זכורה עוד מהמחזמר זרעים של מסטיק, מראשוני המופעים המוזיקליים לילדים. היא גם גילמה אין ספור תפקידים על הבמה. משחקה הוא טוב וקולח, אולי אין בו עוצמה מיוחדת, אבל היא מסוגלת לצלוח בקלות את כל מהמורי המיוזיקל הזה ואנו חשים את ייסורי אהבתה הבלתי אפשרית כהלכה.
להקת השחקנים מתוגברת בשחקני בית צבי שיודעים לשיר, לרקוד ולהגיש משחק מעולה. בולטת בהם נוגה מילשטיין, שיודעת להיות חיננית וסקסית, קורצת ומיטיבה לשיר ולרקוד.
אלווירה כוחנוף אחראית להדרכה הקולית והיא מרשימה ביכולת שלה להוציא את המרב והמיטב מכל להקת השחקנים, במספרים המוזיקליים שלהם. המקצועיות שלה היא בולטת והיא נחשבת למומחית בתחום.
עוז מורג, מר כוריאוגרפיה הישראלי, אחרי לתנועה ולריקודים המהנים והמרשימים של הלהקה. התוצאה: הנאה לעיניים ולאוזן. התאמה מוחלטת של הכישרונות על הבמה לתסריט הכוריאוגרפי המעולה של עוז.
הבימוי של ארתור כוגן הוא טוב מאוד. לדעתי, טוב יותר מהרוויוול של לונדון, בהתאמה עם התקציב ואפשרויות ההפקה והליהוק. המשחק קולח ואין בו רגע דל.
הנוסח העברי הוותיק של אהוד מנור המנוח הוא מצוין. צריך רק להעיר לדליה פרידלנד שאין אומרים "מזרון", אלא מזרן.
עמירם אדרעי , מבוגרי בית צבי, אחראי לאיפור המרשים של השחקנים.
קברט הוא מיוזיקל מהנה, גם מבחינה מוזיקלית וגם מבחינת ריקוד, קצב ומשחק. אין ספק שהוא ימשיך להיות מוצג בעונות הבאות ובהחלט יש בו ערך מוסף לא רק של בידור לשמו, אלא של מחזה חשוב בתחום ההיסטוריה היהודית.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
"
|
|
|
|
|
|
ביקורת: שיער - מיוזיקל שהפך למופע פולחן |
|
|
|
חיים כותב\ת "
ביקורת: "שיער", מיוזיקל בבית צבי, רמת גן
מאת חיים נוי
שיער הוא מיוזיקל שנכתב לפני כ-42 שנים וברבות הזמן הפך למעין מחזה פולחן שסחף אחריו צעירים רבים בכל רחבי העולם והיה לאחד ממחזות הזמר המופקים ביותר. רבים וטובים סבורים שמדובר במיוזיקל קלוש, נטול עלילה משמעותית והמשובץ בדמויות שטחיות, ארכאי ובלתי חינוכי. חרף זאת, הוא נחשב למיוזיקל חשוב, מלהיב , המשובץ שירים ולהיטים ידועים שלא נס ליחם והמושך אליו צופים מושבעים, המסוגלים לצפות בו שוב ושוב.
המחזמר תורגם לשפות שונות והוצג ברחבי תבל. בישראל הוא הופק לראשונה ב-1970 בתרגומו של אהוד מנור ובהשתתפותם של צביקה פיק , גבי שושן ורבים מוותיקי הזמרים והשחקנים. בית צבי ברמת גן העלה מידי פעם את המיוזיקל, בעיבוד שונה מן המקור, ובימים אלה הוא מוצג שוב, בהצגות ה-350 שלו, והקהל הצעיר מצביע ברגליים.
נקדים את המאוחר ונציין, כי דניאל אפרת, שביים והיה אחראי גם לכוריאוגרפיה, על פי ההפקות הקודמות, עשה זאת שוב ולמרות הבעייתיות של המיוזיקל הזה וצוות השחקנים-זמרים-רקדנים הטרי, הוא מספק בהצלחה רבה את הסחורה. הבמה הופכת לסחרחורת של קצב והשירים כאילו מתנגנים מעצמם וגם חושפים כוכבים פוטנציאלים חדשים, לקול צווחות הצופים הנלהבים. יש לציין, כי אפרת המוכשר הוא האחראי למפעל חיים ממש, של תרגום מיוזיקלס ומופעים רבים, שכבר הפכו לנכס צאן ברזל. כישוריו כבמאי הופכים אותו למקצוען השולט בכל נבכי בימת התיאטרון.
שיער הוא מיוזיקל אמריקני שהולחן בידי גאלט מקדרמוט ונכתב בידי ג'יימס רדו וג'רום דאגני. הוא הועלה באוקטובר 1967 באוף ברודווי ועל גלי התהילה , המשיך לברודווי שנה לאחר מכן. 11 שנים לאחר מכן הפך אותו מילוש פורמן לסרט מצליח. עלילת הסרט והמיוזיקל שונה במקצת במספר קטעים ודמויות.
המיוזיקל ביטא את תקופת ילדי הפרחים של שנות השישים, דיבר על הכמיהה לשלום, אהבה, אחווה וגם על סמים ומין חופשי.
העלילה מתרכזת סביב חבורת היפים עליזה בראשותו של ברגר שאליהם מצטרף צעיר בשם קלוד, שהגיע לכרך הגדול זמן קצר לפני גיוסו הצפוי לצבא האמריקני, הלוחם בוויטנאם. ההיפים מנסים לשכנע את קלוד לא להתגייס, הוא מצטרף אליהם ומכיר את שילה. בהמשך מחליט קלוד להתגייס למרות הכל ונשלח למחנה טירונים, טרם שיגורם לקרבות בג'ונגלים של וייטנאם. חבורת ילדי הפרחים נוסעת לפגוש בו וברגר מתנדב להחליף את קלוד במחנה בשעה שהוא יוצא להיפגש עם מרעיו.אבל, בו בזמן היחידה מקבלת הוראה לצאת מיד לחזית וברגר נשלח בעל כורחו למלחמה ובה הוא מוצא את מותו. בסרט היו שינויים מן העלילה במחזמר המקורי. במקור, קלוד אכן יוצא לקרב והוא שנהרג. בסרט - ברגר הוא שנהרג ורבים הקשו אם השינוי מהווה שינוי לטובה של המקור או גורע ממנו.
בית צבי העלה גרסה עצמאית של המיוזיקל ונתפר בו תפקיד לדמות בשם דיון, שכלל אינו מצוי במיוזיקל. לפי המסופר, התפקיד עוצב למען זמרת צעירה ששיחקה בשעתו בשכבה הבוגרת, קרן הדר, והיא קיבלה לביצוע שירים שהושרו במקור על ידי שחקנים אחרים.
היה צורך בעיבוד חדש למחזמר, גם כיון שהוא היה למעשה בליל של שירים ומערכוני מחאה והזמן שנקף , חייב שינוי כדי שיתרום להפקה ראויה.
דניאל אפרת התייחס בשעתו לשינויים במיוזיקל והסביר את כל המהלכים שניצבו בפני ההפקה בבית צבי.
לדבריו, המחזמר המקורי "שיער" הועלה בתחילת שנות השבעים, ובעקבות הצלחתו הופק הסרט. מי שנתקל במקרה במחזה המקורי, יכול להבין די בקלות למה שינו את הגרסה, גם בסרט וגם בהפקות שלנו. המחזה הוא למעשה מניפסט מבולגן בלי שום עלילה הגיונית, יותר דומה לאוסף שירים ומערכוני-מחאה. אין שום קשר בין הדמויות והסיפור במחזה לבין אלה שבסרט (מילוש פורמן, הבמאי, הבין שעליו לעבד את כל הסיפור מחדש, וכך עשה) ולמעשה, המניפסט ההזוי שהועלה ברחבי העולם בשנות השבעים כבר לא יכול לעבוד בשום מקום, לצערנו. בתוך הקונטקסט שבו הועלה אז, היה "שיער" מחזמר חדשני וחתרני, ועשה רעש ברחבי העולם בזכות המסר החברתי החזק, ובזכות התקדים האומנותי - לראשונה הוכנסה מוזיקת רוק'נרול לתוך מחזמר בברודווי. מאז חלפו שנים, והיום יהיה קשה מאוד להוציא הפקה רלוונטית מתוך המחזה המקורי כפי שהוא כתוב. (ולראיה, בשנת 91 העלו בארץ הפקה של "שיער" עפ"י המחזה המקורי, הביקורות יספרו את השאר...)
עוד הוא ציין שההפקות בבית צבי הן עיבוד שמשתמש ברעיונות מתוך המחזה המקורי בשילוב עם קו העלילה של הסרט, אבל ההפקה לא מתיימרת לספר סיפור תיאטרלי קונבנציונאלי, אלא להעביר את רוח התקופה, השירים, והדרמה החברתית במעין קולאז' מוקפד של תמונות ושירים, שנכנסים זה בתוך זה כמעין הזיית אל. אס. די. כך למשל, לתוך תמונת לשכת הגיוס נכנס השבט עם "אקוואריוס", לתוך ההזיה של ברגר נכנסים ההורים והפסיכיאטר, בתמונת הגלימות הלבנות מתרחשת פתאום "חתונה", ודיון משקיפה בדאגה על החיילים בבסיס הטירונות. במרכז הדרמה עומדים ברגר וקלוד, האחד היפי פרוע ומרדן, והשני מוצא עצמו הולך בתלם ומתגייס לצבא למלחמה בלתי הגיונית בעליל. האירוניה הטראגית בסוף, כששניהם מתחלפים וברגר נשלח אל הקרב במקומו של קלוד, לקוחה אף היא מתוך הסרט. מי שזוכר, המשפט הראשון שאבא של קלוד אומר לבנו בתחילת הסרט: "אל תחשוב יותר מדי, אלוהים דואג לטיפשים." על האירוניה הזו בדיוק בנוי כל הרעיון. ברגר הוא ה"חושב", ה"מאמין", ה"אידיאליסט". קלוד הוא התמים, ההולך בתלם. ברגע האמת, הגורל שולח דווקא את ברגר החושב אל המוות, ואלוהים שומר על קלוד.- דברי אפרת.
ההצגה הראשונה בבית צבי אכן הייתה לפני 11 שנים ומאז היא מתחדשת מידי שנה לערך. הצוות הנוכחי כולל את שחקני המחזור המסיים של השנה, אך בהצגות הראשונות נקרא לדגל "ברגר" אחר, לפי המסופר בשל "עניינים פנימיים".
המדובר בשחר פרץ, במהותו רקדן מקצועי מוכשר מאוד.
הפתעות הערב היו מספר שחקנים שאין ספק שהם רוויי פוטנציאל ועוד נשמע מהם רבות. קארין הרשקוביץ כשילה מתגלית כזמרת מוכשרת ביותר עם קול מצוין, צלול ונקי.
תמר גייסט כדיון היא בעלת קול ייחודי ומעולה. מחייכת כל הזמן ומקרינה אושר רב על הבמה. היא זמרת מצוינת בדם.
לורן סביר כג'ני היא חמודה, כשרונית ובעלת יכולות מוזיקליות נהדרות.
גיא עקיבא מתגלה לא רק כשחקן נהדר, אלא כזמר ורקדן מצויין וגילום דמותו של ווף היא פשוט נפלאה.
קלוד בגילום אור משיח הוא טוב מאוד ומשחקו משכנע מאוד.
אמיר שורש כהאד הוא אדיר. גם בדחן וגם רקדן וגם זמר וגם עטוף הילה של כשרון.
ישראל שפר, מבוגרי בית הספר, הובא לגלם את תפקיד הפסיכיאטר בשתי הצגות והדגים יפה מאוד כיצד צריך לבצע תפקיד אפיזודי שכזה.
כל יתר חברי הלהקה הפגינו נלהבות וחוללו וזימרו בצורה טובה וסוחפת. הם העלו בסיום הערב את הצופים למפגן שירה וריקוד על הבמה והגיצים והרשפים ניתזו לכל עבר.
בהפקות של המיוזיקל שיער כלולה סצנה ידועה ביותר של עירום חזותי מלא של השחקנים. בהצגת הבכורה צפו בה תלמידים ומורים מבתי ספר באזור וההפקה החליטה לבטל את הסצנה האמורה מן ההצגה של אותו ערב, לאכזבת כמה מורות ותלמידים שרטנו על כך לצידי בשורה.
אין ספק כי שיער תשוב ותעלה גם בעונות הבאות והלהיטים הידועים, ימשיכו להישמע עוד שנים רבות. למרות העלילה המיושנת ,שיער הוא אקטואלי בעצם לכל תקופה ולכל אזור והשיר המפורסם תנו לשמש יד ישוב ויינון עוד ימים רבים וטובים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מבקר מופעים ומומחה למיוזיקלס.
קרדיטים: נוסח עברי-אהוד מנור, בימוי – דניאל אפרת על פי גדי ענבר, כוריאוגרפיה- דניאל אפרת על פי יאיר ורדי, הפקה מוזיקלית- אפי שושני, הדרכה קולית-אלוירה קוחנוף, תפאורה- ארז יניב. עיבודים קוליים והדרכת מקהלה-דניאל שוורצמן.
"
|
|
|
|
|
|
ביקורת: הלילה ה-12 - תיאטרון גשר- שייקספיר ומיוזיקל |
|
|
|
חיים כותב\ת "ביקורת: הלילה ה-12 - (בכורה, תיאטרון גשר, אולם נוגה, יפו) – שייקספיר ברוטב מיוזיקל וג'אז משיריו של אירוינג ברלין
מאת חיים נוי
קחו את המחזה המפורסם של ויליאם שייקספיר , הלילה ה-12, מהלו אותו בניחוח ג'אז ומשיריו של מחבר המיוזיקלס הנודע אירוינג ברלין, צקו רוטב מאוירת שנות ה-20 והתבשיל ידיף ריח ניחוח מיוחד וטעם של הצגה ייחודית שכולה שיר הלל לאהבה. התמהיל השונה והחדשני ויאמר מיד – גם הנועז שרקח הבמאי רפי ניב הוא מיוחד ומתאים לאוהבים סגנון שכזה: גם הצגה שייקספירית וגם מיוזיקל משובח. הבעיה היא שבעניין של טעם, יהיו גם כאלה שלא יאהבו את התבשיל .
לדעתי, יש לנו כאן הפקה מעניינת, בימוי משובח ולהקת שחקנים טובים מאוד שגם יודעים לתת שואו וגם לפצוח בזמר ואם נוסיף לכך הרכב נגנים, המשייט על הבמה בזכות מסילה נעה, הרי שתיאטרון גשר – עשה את זה שוב.
הלילה ה-12 או כפי שהוא מוכר גם בשמות כטוב בעיניכם, כרצונכם ומה שתרצו, מגולל את סיפורם של אח ואחות –תאומים- (סבסטיאן וויאולה) שהופרדו על ידי סערה בים וניצלו, אך כל אחד מהם משוכנע כי השני טבע בסערה. כמו כן מספר המחזה על הרוזנת אוליבייה והדוכס אורסינו המנסה לחזר אחריה וכן את סיפורו של סוכן הבית מלויליו שנופל קרבן למעלליהם של אנשי החצר בבית הרוזנת (סר טובי, סר אנדרו, השוטה ומריה המשרתת).
הגרסה שמעלה תיאטרון גשר באולם נוגה ביפו היא עיבוד של המחזה של שייקספיר בצרוף מיוזיקל בסגנון ג'אז באוירת שנות ה-20 ועם שיריו של אירוינג ברלין. הלילה ה-12 הוא חג נוצרי הנחוג בתום 12 ימי חג המולד, ב-6 בינואר ומקורו הוא פגאני ושעוד הרומאים חגגו אותו. שייקספיר כתב את המחזה לכבוד חגיגות הלילה הזה ב-1602 והוא כולל מרכיבים ממאפייני החג ובהם חילופי תפקידים וזהויות, רוח שטות והוללות.
אירוינג ברלין היה יהודי שנולד כישראל ביילין בסיביר ומשפחתו הגרה לארה"ב ב-1893. ברלין התפרנס מחיבור שירים ולחנים , אך הוא לא ידע תוים די הצורך ולא הייתה לו השכלה מוזיקלית. לזכותו ישנם שירים ולחנים רבים וידועים ומחזות זמר נודעים. חלק משיריו הקדיש לאתל מרמן זמרת ושחקנית מפורסמת. המיוזיקל הידוע ביותר שלו הוא "אנני גט יור גאן" או בתרגום העברי אנני אוקלי אשת לפידות, המשובץ להיטים רבים. ברלין זכה לשיבה מופלגת ומת בגיל 101 .
דורי פרנס תרגם את הטקס והשירים. הנוסח הוא די חדשני ולעיתים שזור בהומור תיאטרוני מסוים (דיבוק צא - קוראים הגיבורים למשרת הסגור בשירותים). יש לציין את התרגום לשבח והוא בהחלט שומר על נוסחה שייקספירית ומלל של מיוזיקלס בשירים המתאימים.
רפי ניב, ביים גרסא מיוחדת ובלתי צפוייה וזוהי בהחלט חוויה ייחודית. ניב העמיד מופע מסוגנן ומטופח, להטט במקצועיות בלהקת השחקנים המשובחת ומגיש לנו סופלה אוורירי ומענג.
התפאורה של סווטלנה ברגר היא מינימאלית, אך רבת חן ונוי. מעניין מי אחראי לארמון מחול, הנרמס מידי הצגה ונבנה מחדש...
התלבושות של מוני מדניק הם יפות וראויות לאווירת שנות ה-20 והכוריאוגרפיה של איריס לנה היא חיננית ושופעת עוצמה. מיכאל וייסבורד עיצב את הסאונד, אך למרבה הצער חלה תקלה באחת הסצנות ונדם המיקרופון האישי של אחד השחקנים.
דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית והתוצאה היא נפלאה. שחקנים שאינם זמרים, בדרך כלל, פוצחים קולם בזמר ועוד משירי ברלין והתוצאה היא משובחת ביותר. ראוי לציון מיוחד הוא קולו הנפלא של גלעד קלטר וגם זמרתה של מיכל ויינברג.
אלינור פכט,22, בוגרת טרייה של ניסן נתיב מגלמת את ויולה והיא מגישה משחק סביר , שופע שייקספיר, אך לא מעלה רשפים או ניצוצות מיוחדים או נוכחות בימתית חזקה. עם זאת, נראה שמדובר בשחקנית בעלת פוטנציאל מעולה ועוד נשמע ממנה רבות.
מי שגונבים את ההצגה הם שניים. אלכס סנדרוביץ, בדמות מלויליו, סוכן הבית ורב המשרתים, הנופל קרבן למעללי החבורה המפתים אותו לחשוב כי הרוזנת חושקת בו. אלכס מגיש משחק שופע הומור, הוא בעל נוכחות בימתית חזקה וטמפרמנט סוער ודמותו נותרת חקוקה בזיכרון. יובל ינאי כסר טובי הוא מוצלח ביותר. יובל משחק נפלא ויש לו מזג בימתי מעולה.
מיכל ויינברג כרוזנת היא שחקנית טובה ובעלת יכולת שירה משובחת.
גם שאר חברי הלהקה, מיקי לאון, נועה קולר,ארז דריגס, גלעד קלטר, ידידיה ויטל, יונתן מילר, דניאל צ'רניש ואורי יניב – טובים ויודעים את המלאכה, משחקים ללא דופי.
הניהול המוזיקלי של אבי בנימין מוצלח מאוד. הוא והנגנים אלכסנדר דון וקונסטננטין איידלקינד, משייטים עם במתם הצנועה על מסילת פסים לאורך הבמה, בטיימינג המתאים ומהווים תוספת ערך מוסף לתצורה המיוחדת של ההצגה.
אוהדי המחזה השייקספירי עלולים להיות מזועזעים מן התוצאה. חובבי המיוזיקלס בכלל ואירוינג ברלין בפרט, עלולים לעקם קצת את אפם. חלק מן הצופים שאינם בקיאים במחזה, עלולים לא להבין את המתרחש די הצורך,אבל, בסיכומו של דבר, זוהי הצגה מיוחדת עם אוירה מיוחדת וזהו בהחלט גם בידור טוב לשמו, מחזה יפה ונעים וגם, בהחלט, שיר הלל לאהבה.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה למיוזיקלס ומבקר מופעים.
"
|
|
|
|
|
|
"דבר מצחיק קרה בדרך לפורום" - ביקורת |
|
|
|
אליעד כותב\ת ""דבר מצחיק קרה בדרך לפורום" - ביקורת
כנגד כל הסיכויים (מזג אוויר חורפי וגשום) הועלה אמש המחזמר היפהפה הזה של סונדהיים.
ההפקה היא 'משפחתית' (קהיליית דוברי האנגלית ברעננה), מה שנותן יתרון של דיבור ושירה באנגלית ברמת שפת אם.
לצערי, הליווי הוא ע"י פלייבק (אם כי מכיל את כל הניואנסים המקוריים של סונדהיים בתכליל), אבל השירה והמשחק מתרחשים 'חי' על הבמה ומכפרים על כך. התלבושות נאות, התפאורה סטנדרטית.
השחקנים מקצועיים כולם. אין ספק שהווארד מץ בתפקיד פסודולוס 'מחזיק' את ההצגה. התפקידים של זנקס והיסטריום כאילו ניתפרו למידותיהם של רשי רוזנצוויג וסיימון שוקט בעלי החן הרב.
דמויותיהם של דומינה (אשת זנקס), ליסייה (הסרסורית), פילייה, אירוניוס (הזקן) ומיילס גלוריוסיוס (לוחם) מגולמות כהלכה.
בזכות לימור בדין למדתי לחבב את השיר That Dirty Old Man. אין ספק שהנסיון שלה על הבמה ובחיים משדרגים את השיר, אולי ה- Torch Song הראשון של סונדהיים שמקבל פה ביצוע ראוי.
זוג הפרוטאניות החינניות ובראש ובראשונה הרו (אביטל סיקורה העדינה והמוזיקלית) הוכיחו ש'הכל אפשרי', בחורות יכולות למלא תפקידי גברים ולהיפך, ממש כמו שפרנק סינטרה שר את
Send in the Clowns, וברברה סטרייסנד שרה את Putting it Together.
לסיכום, הפקה מומלצת, לכו לראות !!
אליעד לוטן
"
|
|
|
|
|
|
ביקורת : חתולים- תיאטרון הספרייה- מופע מדהים |
|
|
|
חיים כותב\ת "
ביקורת: חתולים CATS – תיאטרון הספרייה בשיתוף בית צבי
מאת חיים נוי
המיוזיקל "חתולים" CATS מאת המלחין הבריטי אנדרו לויד-וובר נחשב לאחד המוצלחים ביותר בתולדות מחזות הזמר והוא עלה ערב ערב בווסט אנד האנגלי במשך שנים רבות וארוכות, משנת 1981 ועד לפני כשנתיים . הפקות רבות שלו עלו כמובן בברודווי ובערים רבות בעולם.
וובר הלחין את המיוזיקל לפי ספרו של ט.ס. אליוט "ספרו של פוסום הזקן על חתולים יעילים". כל המיוזיקל מבוסס על שירים וריקודים ואחד השירים הידועים ביותר שלו הוא "זיכרונות". השיר יועד במקור למלכת הבמה האנגלית ג'ודי דנץ , אך היא שברה את רגלה לאחר מספר הצגות והחליפה אותה איילין פייג' שנחשבת למבצעת המקורית והידועה ביותר של השיר. (רבים מכירים כמובן את הביצוע של ברברה סטרייסנד ).
המיוזיקל חתולים מועלה מספר שנים על ידי בית צבי ברמת גן ונחשב להצלחה מסחררת. השבוע הועלה המחזמר בהפקה חדשה של תיאטרון הספרייה בשיתוף עם בית צבי ובה נוטלים חלק בוגרי בית הספר ותלמידי השכבה הבוגרת.
ההפקה שצפיתי בה השבוע היא מדהימה, סוחפת , אין בה רגע דל, כישרונות אחד-אחד. לדעתי, הבימוי והכוריאוגרפיה הנפלאים ביותר של עוז מורג, מומחה בעל שיעור קומה בינלאומי בתחומו, הם כל כך מוצלחים, שפשוט לקחת את כל המופע ישר לווסט אנד הלונדוני.
חלק הארי מצוות השחקנים, הרקדנים והזמרים הם בוגרי בית צבי, מהשנתון החולף, שהיה ברוך כישרונות במיוחד. כל המשתתפים מילאו תפקידם –הקשה פיזית- בצורה מקצועית וללא רבב.
יש לציין מספר כישרונות וקטעים מוצלחים באופן מיוחד.
מי שגונבת את ההצגה היא אור אילן, שחקנית, זמרת ורקדנית נפלאה ומחוננת. לדעתי, אור היא אחת הכישרונות הבולטים ביותר של בית הספר ואני משוכנע שעוד נשמע ממנה . הקטע הייחודי בביצועה היה בלתי נשכח. בן זוגה לקטע המוזיקלי היה אמיר שורש, תלמיד שנה ג'- מוכשר ביותר.
לירון מזרחי-יואלי וקרן מור-מרום הגישו קטע מופלא בטוב טעם ובמקצועיות. על לירון כבר אמרתי בעבר שהיא ברבור על הבמה וקרן היא גם זמרת מוכשרת ביותר , רקדנית נהדרת וגם בדרנית.
שחר פרץ הוא רקדן בעל שיעור קומה ויש לציין לשבח את חבריו אמיר הלל, אדיר מור (זמר אדיר), אברי גלעד, יניב הלפגוט, ניר שיבר (זמר מצוין), לירון לוי וגיא עקיבא, שהתבלט לטובה כזמר ורקדן לאחר שהפגין כשרון דרמטי (תלמיד שנה ג').
אלינור פלקסמן היא רקדנית וזמרת מקסימה ורוני מרחבי הדגימה שוב כמה שהיא כשרונית, בדרנית, ובעלת פוטנציאל מוצלח.
צריך לציין גם את מעיין טראביש, נועם טלמון, תדהר יששכר, עופר פלדמן, שירי כהן, אביטל מסרי, רועי ירושלמי, נגה מילשטיין, ציון חורי, שירה עדן, אפרת אשוש,ואור משיח- כולם מוצלחים ומפגינים גמישות גוף .
גריזבלה משוחקת על ידי הילה זיתון (לחילופין עם ברייני פירסטנברג). הילה היא בעלת קול צלול , שחקנית מיוזיקלס ותיקה וכשרונית והשיר זיכרונות בביצועה היה מוצלח ביותר.
(זכור במיוחד הביצוע המופלא לזיכרונות בערב אהוד מנור על ידי לירז רחמין, אניטל אלבחר, קרן מור-מרום ונועה גורן- ביצוע מהטובים שהיו אי פעם לשיר).
אין ספק שחתולים הוא להיט ומקום מפלט לכל שוחרי מחזות הזמר. הנוסח העברי למופע הוא של דניאל אפרת המוכשר .
הקהל שממלא את תיאטרון רמת גן גומל לצוות הנהדר במחיאות כפיים סוחפות ושירי המחזמר עוד מהדהדים זמן רב אחרי העלאת האורות.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה למיוזיקלס .
"
|
|
|
|
|
|
ביקורת: בראבו- שרים 90 לתיאטרון הבימה (תיאטרון הבימה ותיאטרון הספריה) |
|
|
|
חיים כותב\ת "ביקורת: בראבו – שרים 90 (תיאטרון הבימה בשיתוף תיאטרון הספרייה רמת גן, בכורה, 5 נובמבר) – בראבו מיוחד לכוכבי המחר
מאת חיים נוי
סדרה של מחזות זמר העלה במשך השנים התיאטרון הלאומי הבימה, החוגג 90 שנה להיווסדו ולציון האירוע, הופק על ידי הבימה בשיתוף תיאטרון הספרייה ברמת גן, מופע מוזיקלי וססגוני , המורכב מכל הרגעים והשירים הבלתי נשכחים של אותם מחזות זמר שלא נס ליחן.
ההפקה גייסה למופע המושקע כוכבים מהתיאטרון הלאומי וכן להקה של 14 מבוגריו הטריים וכישרוניים במיוחד של בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" בר"ג, שהוכיחו כי הם אלה כוכבי המחר.
הבמאי המוכשר אלון אופיר ליקט ממיטב הלהיטים המוזיקליים שהעלה התיאטרון ובהם קברט, אוליבר, אמא קוראז', מעגל הגיר הקווקאזי, סיפור הפרברים, אירמה לה דוס, מלך היהודים, הלהקה, שלמה המלך ושלמי הסנדלר, הכבש הששה עשר, בוסתן ספרדי, מרי לו וסלאח שבתי. המופע מורכב מעלילה הבנויה סביב מפיק, המתכונן להעלות את המחזה עצמו, ממיטב המיוזיקלס של הבימה. הכוריאוגרף עוז מורג הפגין שוב את כישרונו המדהים בהעלאת סצנות מחול וקצב נפלאות, מה גם שעמדו לרשותו שחקנים נפלאים, רובם ככולם בוגרי בית צבי, מהמחזור האחרון, שהיה משובח במיוחד באיכויות המשחק, השירה והריקוד.
כוכב המופע הוא ניקי גולדשטיין המוכשר, בדמות המפיק המנסה להעלות את המופע. ניקי הוא בדרן, שחקן וזמר מקסים, שובה נפש , היודע להגיש את הטקסט שהושם לפניו בכישרון רב.
גלית גיאת מפגינה יכולת שירה וקצב נפלאים ולצידה לירז צ'רכי היפיפיה והכישרונית, שתיהן מעבירות את השירים במקצועיות רבה. הסאונד היה קצת לקוי והדבר קצת השפיע על המופע באורח כללי, אך כיון שהייתה זו הבכורה, נראה שהעניין יסודר.
עידו רוזנברג הציג ושר ממיטב המיוזיקלס בחן ובקלילות נעימה ואין ספק שהוא רב כשרון.
אין ספק שבראבו מיוחד מגיע ללהקת השחקנים הצעירה שזה עתה סיימה את לימודיה בבית צבי והם אלה שיהיו כוכבי המחר (אם רק יהיו פתוחות לפניהן הדלתות המתאימות).
אור אילן, כוכבת של המופע: מוכשרת ביותר, זמרת ורקדנית מדהימה ופרפורמרית במלוא ישותה. הכישרון פשוט זולג ממנה והיא בהחלט עשויה להיות אחת מכוכבות התיאטרון בארץ.
אניטל אלבחר היא זמרת, שחקנית ובדרנית מספר אחת ויש לה פוטנציאל רב. חבל שלא ניצלו יותר את כישוריה במופע.
לירון מזרחי היא ברבור על הבמה, מקסימה ומקצועית. ניר שיבר, אמיר הלל ואדיר מור מדהימים ונפלאים, במיוחד בשיר מריה. הסצנה עם בנות הלהקה "הילדה הכי יפה בגן" היא קסומה ויפה . שבחים מגיעים גם לאלינור פלקסמן,אברי ארבל, יניב הלפגוט, לירון לוי, שחר פרץ, נעה גודל, מירב הררי, שחר רז.
אלווירה כוחנוף היא האחראית להדרכה הקולית , המקצועית והמרשימה והניהול המוזיקלי הוא של אמיר לקנר המוכשר. את קטעי הקישור כתב בהומור ובכישרון שלומי מוסקוביץ'. לטעמי, המלל קצת מייגע ונחוץ לקצרו או ללטשו ואפילו לוותר עליו, במיוחד בסוף המערכה הראשונה.
הקהל הרב שגדש את תיאטרון רמת גן ליווה את המשתתפים במחיאות כפיים קצובות , ביחד עם השירים. הפתעה הייתה כאשר הושמע השיר "בשמלה אדומה" ובקהל נצפתה המבצעת המקורית שלו, הזמרת והשחקנית הילה זהרור, מהבוגרות הידועות ביותר של בית צבי.
המופע אמור לעלות במשך כל החודש, ברציפות, בתיאטרון רמת גן ובמבחר תאריכים בחודשים דצמבר וינואר בבית החייל בתל אביב.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA (לשעבר עורך ראשי סוכנות עתים), חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מבקר מופעים ומומחה למיוזיקלס.
"
|
|
|
|
|
|
ביקורת: המיוזיקל אוליבר- הפקת בית לסין ויריב יפת |
|
|
|
חיים כותב\ת "ביקורת: אוליבר, מושקע ומהנה, ווסט אנד בתל אביב-(מיוזיקל בהפקת בית לסין ויריב יפת, בכורה, 14 באוקטובר, בית האופרה)
מאת חיים נוי
כדאי להתחיל מהסוף: המחזמר אוליבר הוא מופע מושקע ואיכותי, צוות שחקנים וזמרים מוכשרים ביותר, ממש ווסט אנד בתל אביב.
תמיד יהיו כאלה שיחטטו בדקויות כדי למצוא מה לא טוב או לא מושלם. האמת, גם בלונדון ובברודווי, לא כל הפקה היא מושלמת. ההפקה הנוכחית התברכה במירב הסגולות ההופכות אותה למיוזיקל ששווה לצפות בו ולהרגיש באמת כאילו אנו נוכחים בהפקה אנגלית. הביצוע, הבימוי והכוריאוגרפיה ומעל לכל ,המוסיקה והשירים הנפלאים שחיבר ליאונל בארט.
אוליבר מבוסס על ספרו הנודע של צ'רלס דיקנס "אוליבר טוויסט", אודות הנער שהעז לבקש עוד מנת דייסה בבית היתומים. (העלון שאמור להיות תכניה בכלל מעלים פרט זה).
ליאונל בארט, לשעבר בגלייטר, יהודי שהוריו הגיעו מגליציה , נולד בלונדון ומת לפני 9 שנים. הוא למד בבית ספר לאמנויות, התחבר לטומי סטיל ולמייק פראט וכתב ,עם פראט, מספר שירים לסטיל. בראט חיבר גם את השיר בובה חיה עבור קליף ריצ'ארד. בארט הודה בשעתו, כי אינו קורא או כותב תווים ולא ניגן על אף כלי מוזיקלי. ואכן, הוא חיבר מספר מחזות שנכשלו על הבמה וכמעט שאין זוכרים אותן. את אוליבר השלים ב-1960 והמיוזיקל הועלה אז בלונדון 2620 פעמים, הישג מדהים. רון מודי גילם את פייגין ונקרא להשתתף גם בסרט אוליבר שהופק ב-1968. הסרט זכה במספר אוסקרים וגם מודי זכה בפרס. יחד עימו זכה באוסקר המשנה, הנער ג'ק ווילד ששיחק את דודג'ר. ויילד היה אוליבר בהפקה הבימתית . מרק לסטר נבחר לגלם את אוליבר ואולם רק בשלב העריכה , החליט הבמאי שהקול שלו אינו מושלם מספיק והדביק את קולה של הנערה קייט גרין, בתה של המנהלת המוזיקלית, לשיר "היכן היא האהבה". יש הטוענים שהיא גם הקול בשירים נוספים, אולם כל העניין היה חשאי ופרטים עליו נחשפו רק לפני כ-20 שנה. בינתיים גם מת ג'ק ויילד ממחלה ממארת ואילו לסטר ואשתו עוסקים כיום ברפואה משלימה באנגליה .
רון מודי הוא כיום בן 84 ואת דמות פייגין גילם בהפקה החוזרת בלונדון ב-1994 כוכב המיוזיקלס האנגלי ג'ונתן פרייס. הפקה נוספת של המחזמר תועלה בדצמבר ואת פייגין יגלם לא אחר מאשר ..."מיסטר בין", הלוא הוא רואן אטקינסון.
אוליבר עלה בארץ מספר פעמים. גם על ידי גיורא גודיק וגם בהבימה וגם בהפקות שונות, חלקן לא מבוססות על המקור והשירים של בארט.
ההפקה הנוכחית בחסותו ובאישורו של בעל הזכויות, מפיק העל האנגלי, קמרון מקינטוש, היא מופע מושקע ותואם לספר המיוזיקל המקורי,כולל שירים נוספים שאינם כלולים בסרט. הבמאי משה קפטן,מר מיוזיקל הישראלי, העלה מופע מהיר וקצבי שכמעט ואין בו רגע דל. הבימוי נהדר , מקצועי ומלוטש. הליהוק ברובו טוב, למרות שחלק מן השמות אינם מוכרים כלל לדור הצעיר. הכוריאוגרף הבריטי קן אולדפילד העלה קטעי מחול נפלאים, ממש היה חבל שהם הסתיימו בכל סצנה.
התרגום של אלי ביז'אווי הוא מוצלח מאוד, אם כי לעיתים רמת השיחה של שמש בית המחסה, למשל, משובחת מידי.
כוכב המיוזיקל הוא פייגין, "מנהל האקדמיה לכייסים צעירים" שאותו מיטיב לגלם ששון גבאי. גבאי אינו זמר ואולם השירים של פיגין מיועדים לשחקן שיודע גם לשיר. התוצאה היא שגבאי עומד בנטל בצורה מבריקה. הוא פייגין מעולה ומגיש הופעה נהדרת ומשמיע את השירים בצורה משובחת.
ביל סייקס , הפושע האכזרי, מגולם על ידי גיל פרנק, שחקן מוכשר שמצליח להגיש הופעה משכנעת וגם נותן קולו בשיר, תואם בהחלט לציפיות.
אניה בוקשטיין, היא ננסי, אהובתו של ביל שנוטל את חייה כיון שהצילה את אוליבר. אניה היא לא בדיוק זמרת, אולם היא מצליחה להשמיע את השירים ברמה גבוהה ומעוררת תשואות. הופעתה נעימה מאוד ומשחקה מוצלח. דמותה תואמת את התפקיד של ננסי והיא גוררת תשואות.
אלברט כהן, כמר במבל שמש בית היתומים הוא מצויין. כהן הוא מותיקי השחקנים והמיוזיקלס בארץ. הוא שחקן וזמר נפלא, רהוט ומשכנע . בת זוגו על הבמה יעל עמית היא שחקנית קומית נעימה וכשרונית.
ישראל גוריון, זמר על , הוא החמצה. התפקיד אינו דורש שירה ויכולת המשחק שלו לא באה לידי ביטוי.
אסנת בן יהודה כקברנית ובעוד תפקידי קורוס היא מוצלחת ומשעשעת. אוסנת היא בוגרת בית צבי שזוהי לה הופעה ראשונה לאחר פסק זמן שלקחה מתפקידי משחק. יש לה פוטנציאל רב וכשרון שזולג ממנה כשהוא מדושן מעונג.
בכלל, רבים מהלהקה הם בוגרי בית צבי, המוסד שידוע בהפקות מחזמר איכותיות ביותר. בין היתר, השחקנית , הזמרת והמוזיקאית הילה זהרור, בעלת קול איכותי, משחק משכנע והופעה מרנינה, בתפקיד בת הקברן ובתפקידי קורוס. הילה היא זמרת מקצועית עם פוטנציאל אדיר.
גם עדי קוזלובסקי נעימה ומוכשרת. בית אחד שהיא שרה ליד אוליבר ,מוכיח מה ההבדל בין גון קולה הצלול לבין בעלי קולות אחרים.וכמובן ישנן גם לירז רחמין וניצן אשל (בוגרת טריה) שהן זמרות כשרוניות.
טל וייס, רועי חיים זינר (כוכב נולד), שרון צור, רבקה בכר, ליאור זוהר ועוד רבים מהלהקה מוצלחים בתפקיד. בתפקיד חברתה של ננסי משחקות לסירוגין אלה ארמוני ולני כהן, נערות עם פוטנציאל שראוי שיפתחו את כשרון הזמרה והמשחק שלהן.
אוליבר משוחק היטב על ידי רועי רביב, שיש לו קול נעים. בתפקיד זה מופיע לסירוגין גם עמית מוריס. דודג'ר מגולם נפלא על ידי שי חורש שבאותו תפקיד משתתף גם אדי קוטלר. בכלל, תפקיד דודג'ר במרב ההפקות הינו התפקיד ש"גונב" את ההצגה. בדרך כלל, שחקנים בוגרים חוששים מילדי פלא המופיעים לצידם. ואכן, כל להקת הילדים עברה הכשרה רצינית והם מוצלחים וכישרוניים להפליא. יש בהם כמה כשרונות לעתיד ואין ספק שעוד נשמע מהם.
התפאורה והתלבושות טובים מאוד וכל הכבוד גם לתזמורת ולמנהל המוזיקלי יוסי בן נון שמפיק מהם צלילים ענוגים ואפילו רועמים במידת הצורך.
אוליבר מתוייג כמחזמר לכל המשפחה. זהו בראש ובראשונה מחזמר לאוהבי הז'אנר והוא בהחלט מקצועי ומושקע והלוואי שיהיה סימן לעוד מיוזיקלס תואמי הוסט אנד וברודויי בארץ.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, (לשעבר עורך ראשי סוכנות עתים), חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מבקר מופעים ומומחה למיוזיקלס.
"
|
|
|
|
|
|
על המסלול |
|
|
|
זוהר אור |
|
|
|
הכל יסתדר |
|
|
|
תמיד איתך |
|
|
|
חלום ליל קיץ |
|
|
|
ביקורת: קורוס ליין-שורת המקהלה |
|
|
|
חיים כותב\ת "ביקורת: קורוס ליין (שורת המקהלה)- מפגן ראווה ססגוני ורענן (בכורה , בית צבי, רמת גן)
מאת חיים נוי
כשחזרתי הביתה מהצגת הבכורה, המחודשת, של שורת המקהלה (איי קורוס ליין), הרמתי טלפון למלחין מרוין המליש. רציתי להציע לו לעלות על מטוס ולהגיע לבית צבי ברמת גן ולחזות במופע צעיר ורענן של המיוזיקל שהלחין ושהכתיר אותו בתהילה בינלאומית. אבל, המליש לא היה בבית . הוא היה בחזרות קדחתניות עם התזמורת הסימפונית של סיאטל , וושינגטון, שעליה הוא מנצח ואשר הבכורה שלה תהיה בעוד יותר משבוע.
למען האמת, המליש, יהודי ציוני, כבר שבע מלשמוע ולחזות כל פעם מחדש במיוזיקל שהלחין ושהפך אותו לטייקון מכובד ושעוסק בשנים האחרונות בניצוח ובכתיבה לידידיו ברברה סטרייסנד וודי אלן.
מרווין המליש, בן 64, הוא מחשובי המוסיקאים בתקופתנו, מנצח ומלחין מפורסם של שירים , סרטים ומחזות זמר. זכה לפרס האוסקר על המוזיקה ל"כך היינו" , לפרס פוליצר במוזיקה ולתשעה פרסי טוני שהוענקו למיוזיקל שלו "שורת המקהלה".
המליש, יהודי, יליד ניו יורק שמשפחתו עלתה לארה"ב מאוסטריה ב-1937, ממשיך ומלחין שירים ועובד עם מיטב האמנים וכמו כן מנצח בתזמורות אמריקניות חשובות.
המליש היה ילד פלא והיה הסטודנט הצעיר ביותר שהתקבל אי פעם לבית הספר ג'וליארד למוסיקה - בגיל 7. הוא המשיך ולמד והשתלם במוזיקה ואחד משיריו הראשונים הוקלט והושר בידי לייזה מינלי. במרוצת הזמן הפך למלחין פופולארי מאוד ושיריו הרבים הפכו לנכס צאן ברזל בקרב מיטב הזמרים.הוא נקרא להלחין שירים לסרטים שונים ,כמו העוקץ, והמפורסם בהם היה "כך היינו" עם ברברה סטרייסנד ורוברט רדפורד.
המיוזיקל שלו שורת המקהלה A CHORUS LINE שהופק ב1975 בברודווי זכה למספר שיא של הופעות: 6300: הצגות במשך 15 שנים. המחזמר גם הופק לסרט מוצלח ב-1985. הצוות המקורי של המיוזיקל, אגב, לא אהב את הסרט.
המיוזיקל הופק מאז בכל רחבי תבל וגם בישראל מעל במות שונות וגם בבית צבי.
המליש ממשיך בעבודתו המוסיקלית כמלחין וכמנצח, ופעיל למען ישראל.
המיוזיקל עוסק במבחני במה והוא מעין מיוזיקל של מאחורי הקלעים למיוזיקל. הוא מתרחש כולו על הבמה, שם אמור הבמאי לבחור מספר מצומצם של שחקנים ללהקת הרקדנים של המיוזיקל. המופע הזה הוא גם סימבולי בכך שזוהי גם הצגתם האחרונה של השחקנים, כתלמידים בוגרי בית צבי, רגע לפני שהם נפלטים למציאות האכזרית של עולם השואו ביזנס האמיתי , שבחוץ.
המיוזיקל הוא מופע אחד ארוך שרובו ככולו שירה וריקוד ומעט מלל. לא פלא שעל הבימוי והכוריאוגרפיה הופקד עוז מורג המוכשר , כוריאוגרף עם רקורד מרשים שידע להפיק את המרב מהלהקה המצוינת.
המופע בנוי מנאמברים של כל משתתף, המציג עצמו וכישרונו, להחלטת הבמאי. ההחלטה, אגב, היא מעניינת וכדאי לאמץ אותה בכוכב נולד , למשל, אבל בשל ההפתעה, לא נחשוף את השיטה.
מבין השחקנים יש לציין כמה במיוחד, למרות שכולם הפגינו ריקוד ושירה משובחים.
לירון מזרחי -יואלי היא ברבור על הבמה. מפגינה הופעה, שירה וריקוד נפלאים.
אור אילן מרשימה בשירה, ריקוד וקצב ואפילו בסטפס, מהממת בטמפרמנט ובגוון קולה. ובנוסף- היא גם עוזרת הבימאי. יש לה כישרון וביצוע נהדרים.
ג'סיקה אוזן היא זמרת מצוינת שזוכה לקטע מדהים במיוחד באחד השירים.
אניטל אלבחר היא שחקנית וזמרת נפלאה, בעלת פוטנציאל משובח.
אלינור פלקסמן היא זמרת מעולה שהתבלטה גם בעבר בכישורי השירה והריקוד שלה.
קרן מור-מרום היא זמרת, שחקנית ורקדנית משובחת שיודעת לשחק במנעמי קולה ומגיעה לגוונים נפלאים.
כמו כן יש לשבח את מיכל פוליצר בעלת החיוך הנפלא, ליטל וסרמן הנעימה ומרב הררי בשיר מיוחד על נפלאות הניתוחים הפלסטיים.
אמיר הלל הוכיח שוב שהוא רקדן וזמר מעולה, וכמו כן היו נהדרים אברי ארבל, לירון לוי, תדהר יששכר, ניר שיבר, אדיר מור ושחר פרץ שהוא רקדן מהמם. כמו כן יש לציין את שחר רז כלארי ואייל קנטוב המוכשר בתפקיד הבמאי.
האולם בתיאטרון רמת גן היה מלא מפה אל פה , הסדרנים הציבו כסאות נוספים והיו כאלה שישבו על המדרגות.
הדבר היחיד שהפריע לי היא העובדה שלאחר הסיום , למרות שריקות ההידד ומחיאות הכפיים הגורפות במשך כל המופע, לא נהוג לחזור ולקרוא ללהקת השחקנים אל הבמה שוב ושוב והבמה נותרת מיותמת, למרות שהמוזיקה ממשיכה להתנגן.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA (לשעבר סוכנות עתי"ם)
"
|
|
|
|
|
|
חלום ליל קיץ |
|
|
|
שמש בשמיים (רפריזה) |
|
|
|
ניצחון |
|
|
|
הללויה |
|
|
|
במלחמה יש חוקים |
|
|
|
שמש בשמיים |
|
|
|
קסם טוב |
|
|
|
ביקורת: כל העולם במה- ערב שירי לויד-וובר-תיאטרון רמת גן |
|
|
|
חיים כותב\ת "ביקורת: כל העולם במה, ערב חדש משירי אנדריו לויד-וובר (בכורה, בית צבי, תיאטרון רמת גן)
מאת חיים נוי
המלחין הבריטי סר אנדריו לויד וובר מוכר בישראל בעיקר בזכות כמה מחזות זמר שהפכו לנכס צאן ברזל בשטח המיוזיקלס ורבים נוהרים לחזות בהם בכל עת שהם מגיעים לווסט אנד או שמסתפקים בבית צבי ברמת גן.
לויד וובר לא היה אהוב במיוחד על המבקרים הבריטים וחלק ממחזותיו נקטלו ואולם מי שצחק כל הדרך אל הבנק ובדרך אל התהילה היה כמובן המלחין הבלתי נלאה שהציג לא אחת כמה מחזות זמר במקביל על הבמה הבריטית (וגם בברודווי ועוד מקומות בעולם). קאטס שבר שיאים והוצג שנים רבות ופנטום האופרה עדיין ממשיך על אותה במה בלונדון. רבים הכוכבים שחייבים לוובר את תפקיד חייהם ואת תהילתם, כמו שרה ברייטמן וכמה מכוכבי פנטום האופרה. אולם, חוץ מהמיוזיקלס הנודעים ונוסיף לכך גם את אוויטה ויוסף וכתונת הפסים המשגעת, היו לוובר עוד מיוזיקלס ובהם שירים נפלאים שלא נחשפו לקהל הישראלי.
בערב חדש משיריו, ליקט וביים שוקי וגנר אסופה מרהיבה של שירים מוכרים ופחות מוכרים והמופע שעלה בתיאטרון רמת גן גורם הרבה נחת לאוהבי המלחין.
בין היתר, מושמעים, אולי לראשונה, ביצועים מתוך שדרות סן סט שבו הופיעה במקור הבריטי פטי לה פון , האמריקנית, והמשיכו וביצעו בערב המחווה למלחין ביום הולדתו ה-50 קירי טה קנאווה, מגדולות זמרות האופרה בימינו ושחקנית הקולנוע גלן גלוס. עוד שני מיוזיקלס השופעים שירים ענוגים היו שרוק אל האוויר ואספקטים של אהבה. בראשון הופיעה בלונדון לוטי מיור, שהייתה ילדת פלא בריטית, ובשני- מייקל בול, שהפך לאחד מחשובי השחקנים-זמרים בבימת המיוזיקל האנגלי.
סטרלייט אקספרס הביא סגנון חדש ובו רקדו ושרו השחקנים כשהם על סקייטבורדס בכל רחבי האולם בלונדון. באותו מחזמר התפרסם הזמר ריי של , למרות שבמקור שר את השיר הידוע על האור בקצה המנהרה זמר הבס הנודע לון סטון.
במופע של בית צבי הופיעה נבחרת מוצלחת של בוגרי השנה השלישית וקורוס נהדר של תלמידי השנים הראשונות. למרבה הצער, לא הוכנה תכניה ובה שמות המשתתפים, כך שאני נאלץ לאזכר כמה מהם מתוך ידע אישי.
ניצן אשל הדגימה קול נפלא וצלול והצליחה להעפיל למרומי האוקטאבות במידה מעוררת הערצה. אניטל אלבחר הוכיחה שהיא אחת הזמרות המוצלחות של השכבה עם קול עמוק וקטיפתי. אור אילן הקסימה בביצוע נפלא מתוך שרוק אל האוויר. יש לה קול נהדר והופעה נלבבת. אלינור פלקסמן ולירון מזרחי הן זמרות מעולות ויש לצרף אליהן את קרן מור-מרום שהיא גם זמרת טובה ורקדנית מצוינת. ג'סיקה אוזן הוכיחה שוב שהיא זמרת בעלת קול נעים ויפה. נעה גדל התמודדה בהצלחה עם השיר המרכזי של שדרות סן סט.
מבין הזמרים יש לשבח את ניר שיבר בעל הקול החזק והנעים ואדיר מור שהגיש שירים בקול קטיפתי וחם. תדהר יששכר ואמיר הלל חזרו והוכיחו כי הם זמרים מוצלחים ובעלי נוכחות בימתית.
מי שאוהב את אשף המיוזיקלס הבריטי, קיבל תמורה מלאה. הקהל זמזם , לא אחת, את השירים הידועים ושאינם ידועים ולמרבה הפלא הוא היה ברובו מורכב מצעירים ובני גיל הביניים, בניגוד לבני גיל הזהב שמגיעים למופעים הללו בבית צבי, בדרך כלל. עוז מורג הכין כוריאוגרפיה מוצלחת ,כדרכו .חבל רק שהמופע ירוץ שבוע ימים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA (ולשעבר עתי"ם)
"
|
|
|
|
|
|
ביקורת: הקומקום והמטאטא -שירי התיאטרון הסאטירי של ת |
|
|
|
חיים כותב\ת "ביקורת: הקומקום והמטאטא – להתרפק על נוסטלגיה עברית-
שירי התיאטרון הסטירי של תל אביב הקטנה, בכורה, בית צבי, ר"ג
מאת חיים נוי
כמה נעים להתרפק על השירים הישנים של תל אביב הקטנה , שירים שבקעו לראשונה על במות התיאטרונים הסאטיריים הקומקום והמטאטא . שירים שחוברו על ידי גדולי הפזמונאים והמלחינים שלנו החל ממרדכי זעירא, משה וילנסקי, נתן אלתרמן יעקב אורלנד, אלכסנדר פן ואמנים כרפאל קלצ'קין ויוסף גולנד.
יוסף גולנד ויעקב טימן היו מכוכבי הזמר והבידור של שנות השלושים והארבעים וגם בשנות החמישים עדיין שלטו במכמני ההופעה הייחודית והגשת שירים שלא נס ליחם. מי שזכה לשמוע אותם ואת עמיתיהם למופעים , מבין איזה אמנים דגולים היו לנו באותה תקופה.
השחקנים הצעירים של בית צבי לא זכו להאזין לשירי המקור שאיתם הפציעו בערב מיוחד משירי אותה תקופה. המופע המרענן שהוגש לקהל היה תערובת מתוקה של שירים ופזמונים זכורים לרובנו, שכן הם הפכו כבר מזמן לנכס צאן ברזל, המושמעים בביצועים חוזרים ונשנים. שוקי וגנר המוכשר ביים את הערב הקליל , שחלף חיש מהר וממש הזמין עוד. בבת מרום הייתה אחראית לאיסוף החומרים ולהדרכה הקולית ואלדר גרויסמן ניהל את הכוריאוגרפיה המצוינת, שהטובה שבהן הייתה דווקא לשני הביצועים של שיר תל אביב שחובר על ידי רפאל קלצ'קין ושמואל פרשקו. באופן מיוחד מגיע הידד לאפרת מירב על התלבושות המקסימות, שנחרתו בזיכרון. הערב הועלה לראשונה בפסטיבל היין בראשון לציון ועתה הוא מוצג לראשונה בתיאטרון רמת גן .
כל הלהקה הייתה טובה. לא כל שחקן הוא גם זמר והמיוחד במופעים כאלה הוא היכולת לדלג על משוכות הזמרה על ידי ביצוע משחק , המחפה לפעמים על דלות הקול. עם זאת יש לציין במיוחד מספר סולנים ושחקנים שידעו לרקוח הופעה מרהיבה ונעימה. ניצן אשל היא זמרת נעימה ובעלת מנעמי קול מרשימים. הביצוע שלה להיו לילות היה נהדר.
אור אילן היא שחקנית מצוינת וזמרת נפלאה שהגישה את השיר הקסום "היה או לא היה" , שזכור בביצועו של אריק לביא, בצורה מעוררת הערצה. אור בעלת הקול הנעים והייחודי שלה, מעין סופרן לירי, הייתה פשוט מהממת. גם שמלת ההופעה שלה וההגשה התיאטרלית הוסיפו נפלאות לביצוע המדהים שלה.
אניטל אלבחר היא שחקנית, בדרנית וזמרת מעולה שהופיעה עם "טנגו כפר סבא" שהושר במקור על ידי מינה ברן בתיאטרון לי-לה-לו ואחר נהגו לשיר אותו רחל אטאס , יפה ירקוני , ציפי שביט ואפילו רבקה מיכאלי ואילנית. אניטל הגישה מעין מופע וחיקוי לביצוע המקורי. יש לה קסם אישי מיוחד , אבל מי שמכיר את יכולותיה יודע שהיא זמרת אלט מצוינת שחבל שלא ניתנו לה שירים אחרים ונוספים לביצוע. היא כשרונית במידה בלתי רגילה.
הברקה בימויית הייתה רוני מרחבי בשיר "מה לעשות שאני יפה כזו". רוני הוכיחה שהיא יודעת לשיר ולהגיש שיר בצורה קומית, נעימה ומעוררת הערצה. רוני , יפה ומלאה, טופפה בחן והקסימה.
ניר שיבר הוא זמר מצוין שהתחרה נהדר בשירי מלכות הזמר, כמו שני שושנים של שושנה דמארי. ניר מצויד בקול מקסים והוא זמר מהשורה הראשונה.
אדיר מור היה אדיר בשיר נגן עוגב והוא יודע להגיש באורח מקצועי נפלא.
עמירם אדרעי הפליא לשחק ולשיר ואפילו לחולל סטפס והדגים מה זה ביצוע קסום לכמה משירי התקופה הנפלאים. יוסף גולנד היה ודאי מתגאה בביצוע של עמירם לשיר "קדימה השוטר" שהיה מדהים בביצועו. שחקן נהדר.
קרן מור-מרום בעלת קול סופרן נעים ורגיש, יודעת לשחק, לרקוד ולשיר וחבל שלא הבליטו עוד את יכולותיה במופע. (קרן המוכשרת עדיין לא החליטה כיצד יקראו לה. שמה המקורי הוא מור וכדי שלא יבלבלו עם קרן מור השחקנית היא שינתה, לא בעקביות, את שמה למרום. היא "ידועה " בתור מי שגונבת את ההצגה בהרבה מופעים ותפקידים ).
אמיר הלל הוא זמר, רקדן ושחקן מצטיין עם עיניים לוהטות ומחייכות תדיר.
עוד יש לציין את אלינור פלקסמן , זמרת משובחת ביותר שהייתה עוד מפליטי כוכב נולד , גיל לוי הנהדרת ונעה גדל שהתמודדה נפלא עם כלניות הידוע של שושנה דמארי.
הקהל ,רובו מותיקי הישוב, ידע לפרגן וכמה קסום היה לשמוע אותו מתלווה כמקהלה לכמה מן השירים הבלתי נשכחים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA (לשעבר סוכנות עתים).
"
|
|
|
|
|
|
Finale (Any Dream Will Do + Give Me My Coloured Coat) |
|
|
|
Jacob in Egypt |
|
|
|
Joseph All the Time |
|
|
|
הלנקה ''ילדי הצל'' |
|
|
|
Hila87 כותב\ת "שם המחזה: ילדי הצל
מאת: תומר בן- ציון
הוצאת: "עמיקם"
שם השמות: הלנקה
המונולוג נמצא בעמודים 58-59
המונולוג:
בחצר המנזר עמד עץ תפוח, בין תפילה לתפילה הייתי מציצה בו. כשהגיע הערב יצאתי מחדרי והתגנבתי אל העץ. הורדתי את הנעליים (בלי משים, חולצת נעליה) והתקרבתי בשקט אל העץ (שוב נוטלת את התפוח ומתבוננת בו בשימת לב) העץ היה כבד מתפוחים. היה שם תפוח אחד גדול ויפה מכולם. תלוי על ענף אחד נמוך. הושטתי את היד, אבל העץ היה גבוה. לא יכולתי להגיע. היה קרוב כל כך. חיפשתי מקל. לא מצאתי. ניסיתי לטפס. לא יכולתי. חוטי תיל היו כרוכים סביבו. כנחשים. תאוה מטורפת לתפוח אחזה בי. חזרתי לטפס. ידי ורגלי זבו דם. עמדתי ליד העץ הגבוה. פתאום התחלתי להתחנן בפני אלוהים של אבא ושל אמא: אנא, זרוק לי תפוח אחד. רק תפוח אחד. אבל העץ היה גבוה. אלוהים גבוה ממנו. כרעתי על ברכיי ולחשתי: ישו, יזוניו, אם באמת אתה טוב, אנא, יזוניו, רק תפוח אחד. פתאום התחלתי לצחוק. אצבעות ננעצו בעורפי. המשכתי לצחוק. "יהודיה מצורעת!"... אם המנזר גררה אותי לחדרה והיכתה. והיכתה. והיכתה. (הלנקה כמו מתפכחת מחלום ובטון שקט מאוד ורגוע, בחצי חיוך אומרת:) ומה אתה חושב היה הסוף?- הרעיבו אותי שלושה ימים נוספים.
"
|
|
|
|
|
|
|
שד אדום - אתר אוהדי מנצ'סטר יונייטד בישראל |
|
|
|
פייסבוק |
|
הנכם מוזמנים להכנס לקבוצת הפייסבוק שלנו.
 . |
|
|
|
|
|
סקר |
|
|
|
חם מהפורום |
|
|
|
מאמר היום |
|
| אין מאמר גדול היום, עדיין :) |
|
|
|
|
|
התחברות חברים |
|
|
|
פיתוח קול אצל אשוט גספריאן |
|
חדש- שעורי פיתוח קול בהרצליה והסביבה
מתאים לכל סוגי המוסיקה, מתאים לכל הרמות, מחיר נוח לכולם, פגישת היכרות ושעור ניסיון חינם, אחלה אוירה, מורה צעיר אבל עם נסיון בתחום השירה, כי כשיודעים לשיר,מבינים שהכל פשוט
ashot111@gmail.com
0507682299
אשוט גספריאן
|
|
|
|
|
|
פיתוח קול אצל אסף כחולי |
|
|
|
